יש אנשים שחושבים ש זן זה להתנתק מהחיים, לעבור למנזר מבודד על הר גבוה בטיבט הרחוקה.
הסיבה לכך היא, כי באמת בדרך כלל מנזרי זן הם של אנשים שפרשו מהחיים הרגילים, גילחו את ראשם
התנתקו מהחומר,חוטבים עצים, שואבים מים, ויושבים שעות במדיטציות.
אך הרעיון ב זן הוא ממש לא להתנתק. אלא להתחבר.
אני אסביר בצורה הכי פשוטה וקצרה מה זה זן:
זן, זה להשתיק את הפעולה האינסופית של המוח שלנו שחושב מחשבות בלי סוף על עבר ועל עתיד.
זן, זה להיות מרוכזים רק במה שאנחנו עושים ברגע זה.
זן, זה להפסיק את הפטפוט האינסופי של המוח והמחשבות שלנו,
ולהתעורר מחלום, אל תוך מציאות חיים חדשה ומופלאה.
אם אני מכין ארוחת בוקר אני יכול לתרגל זן בכך שאהיה מרוכז רק בעשייה הנוכחית ובמה שקורה אצלי ברגע זה. להתרכז רק בעשייה. חיתוך ירקות, הרגשה בגוף, רעשים ברקע, ריחות, טעמים.
ללא מחשבות תיאורטיות הקשורות לעבר ולעתיד.
זה יותר משעמם מ להיזכר מה היה אתמול בעבודה, ומה אני צריך לעשות היום.
זה יותר משעמם מ לחשוב, לחלום, ולתכנן את העתיד.
אבל, ברגע שאנחנו נמצאים ב"רגע הזה" ב"כאן ועכשיו".
אנחנו מתעוררים מחלום חיינו, אל תוך חיים אמיתיים יותר, מאושרים יותר, ומופלאים יותר.
זה נשמע כמו הבטחה קלישאתית. אבל העבודה כדי להגיע למצב הזה היא ממש לא קלה ופשוטה.
זו עבודת חיים. אתגר עצום, שממשיך מיום ליום. אתגר שאין לו סוף. רק התקדמות.
לא להתייאש, כשמתחילים לתרגל, צריך להתמיד. זה יכול לקחת בהתחלה כמה חודשים עד שמתחילים להרגיש את הדרך ואת ההתקדמות.
ואז, מתחילים להרגיש רגעים קטנים של סיפוק ואושר אדיר.
ככל שנתרגל יותר ויותר אנחנו נשתפר בזה. ונרגיש את זה בכל תחומי החיים.
נרגיש ונחיה כל רגע שעובר. יותר חזק ויותר בעצמה. נאהב הרבה יותר את האנשים סביבנו ואת החיים עצמם.
אפשר לתרגל זן ממש בכל דבר.
בעבודה, בבית, לפני השינה, כשאוכלים, כששותים, כשכותבים, כשקוראים, ואפילו כשצופים בטלוויזיה (זה הכי קשה).
אני רוצה לציין, שאני אישית נמצא ממש בתחילת הדרך. משתדל להתמיד ולתרגל, אני רואה ומבין, את הדרך והתהליך. אך כמו שכתבתי זו דרך ללא סוף. פשוט צריך ללכת בה והכל יגיע מעצמו, כי זו הדרך היחידה לחיות.
אלוף
אשמח לקבל את התרגול
מדוייק ופורה..
מעניין
🙏🏻
אהבתי מאוד 🙏 תודה
נכון
🙃